רש"י על זכריה ט׳:י״ג

13 כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה. סוֹף שֶׁאַנְטִיוֹכוּס יִטֹּל הַמְּלוּכָה מִיַּד מַלְכֵי פָרַס וְיָרֵעוּ לָכֶם, וַאֲנִי אֶדְרֹךְ יְהוּדָה לִהְיוֹת לִי כְּקֶשֶׁת מִלְחָמָה, וְיִלָּחֲמוּ בְּאַנְטִיוֹכוּס בִּימֵי חַשְׁמוֹנָאִים:

14 קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם. מִקְרָא קָצָר הוּא, כְּמוֹ קֶשֶׁת מִלֵּאתִי יַד אֶפְרָיִם, כְּמוֹ ״וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת״ מלכים ב ט:כד. אֶפְרָיִם יִהְיֶה לִי כְּאַשְׁפָּה מְלֵאָה חִצִּים:

15 וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן. עַל חֵיל אַנְטִיוֹכוּס פסיקתא רבתי ב: